<h1>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג — דפוס לבוב סימן קט"ו</h1>
<h2>דף סו.</h2>
מורי ה"ר שיחיה דקדק מלשון רשב"ם שאם דחו הנישואין, כגון שאינן יכולין להתפשר ביחד אבות חתן וכלה, או מחמת נדוניא, או מחמת יציאת הנישואין, או מחמת שיהיה, אע"פ שישבה ז' נקיים צריכה לחזור וליישב ז' נקיים כשיתפשרו וכשישלימו יחד ודעתו לעשות הנישואין. דאיתא בפרק תינוקות (ס"ו ע"א) רבינא איעסיק ליה לבריה בי רב חביבא, ונתפייסה בתו של רב חביבא לינשא לבנו של רבינא, אמר להו רבינא לקרובי הכלה להם ליום פלוני לכתוב הכתובה, כלומר לעשות נישואין ליום הנועד, כי מטאי ההוא יומא שקבעו ביניהם לכתוב הכתובה, אמרו ליה לרבינא לינטור מר עד ארבע אחרינא, מיום רביעי זה עד יום שביעי בשבוע אחר, וכי לא סבר לה מר להא דרבא דאמר תבעוה לינשא וכו'. והא לך לשון רשב"ם, ובתולה זו שתנשא לבנך שכחה ולא שמרה ז' נקיים עד יום זה, ושמא ראתה אתמול, ולא מהניא טבילה דהשתא ליבעל לאורתא, הילכך לינטר מר עד ארבע אחרינא, ותתן אל דעתה ותשב ז' נקיים, ותיבעל ליל ראשון של חופה כמשפט הבתולות ליכנס בליל ראשונה לחופתה, עכ"ל רשב"ם. אלמא מדאמר רשב"ם שכחה ולא שמרה ז' נקיים, אלמא בעינן דיהבא אדעתא כשהיא יושבת ז' נקיים, ה"ה היכא שדחו הנישואין (כגון תוך ז' ימי הנישואין) היא צריכה לחזור ולישב ז' נקיים, משום מסקא אדעתה בהנך ז' נקיים, הואיל ודחו הנישואין אז אינה חוששת להנך ז' נקיים.
